העיר טאקאימה היא עיר קטנה מאוד ואוכלוסיתה מונה רק קצת יותר מ-80 אלף תושבים.
היא ממוקמת בלב האזור ההררי של פרפקטור גיפו והבידוד שלה גרם לה להשתמר ברובה כפי שהיתה לפני מאה שנים ויותר. אומנם ניתן לראות פה ושם גם אזור עם בניה חדשה, אך רוב המבנים הם מבנים ישנים, רובם מהעץ האיכותי שהעיר נודעה ביצורו ושאותו זיפקה בימי קדם לאיזורים אחרים ביפן.
איך מגיעים אל טקיאמה
הרכבת הנוסעת לטקאימה מקאנאזווה עוברת במסלולה קודם בעיר טויאמה, עיר גדולה הממוקמת צפון-מזרחית לקאנאזווה אשר בה יש שדה תעופה בינלאומי שממנו נוסעים לחו"ל תושבי האזור הזה של יפן. מסלול זה של הרכבת, העובר גם בפיתולים שבין ההרים של האלפים היפנים מביא לכך שהנסיעה נמשכת בערך שעתיים וחצי עד שמגיעים לטקאימה.
מצד שני הנופים מאוד שונים מהנופים ה"רגילים" שיש באזורים אחרים ביפן – הרים מושלגים, יערות של עצים עם גזעים דקים וגבוהים וצמרות קטנות בקצותם ונחלים מפחפחים פה ושם. בהחלט חוויה נעימה.
מסלול טיול בטקיאמה
הגעתי לטאקיאמה בסביבות 13:00 אחה"צ והלכתי אל המלון בו התארחתי, Hodakaso Yamano Iori, מרחק של פחות מעשר דקות הליכה מתחנת הרכבת. מלון זה מדמה במידה מסוימת בית הארחה מסורתי אך רק במעט – רצפת העץ והנייר הצהוב-ירוק שמחפה את הקירות במבואת הכניסה ובמסדרונות. ישנן שתי קומות בהן יש מסדרונות של חדרי אירוח והחדר הוא מעין הכלאה בין חדר בית מלון לריוקאן (סוג של פונדק דרכים יפני מסורתי). החדר מכיל אלמנטים שונים המזכירים את הריוקאן כמו הטאטאמי והפוטון והחיפוים של הקירות אך מעבר לזה, זהו חדר בבית מלון לכל דבר.
נשארתי לנוח במלון לכשעה פשוט בשביל לאגור אנרגיות ואז יצאתי לטייל בעיר.
טיול בין אתרי התיירות של טקיאמה
ניתן להסתובב ברחובות ובסמטאות של העיר ולהתרשם מבניה המסורתית וניתן לבקר בכמה מהאתרים המרכזיים.
בהם מתחם הממשל הישן, Takayama Jinya, מתחם המקדשים Sakurayama, הנמצא צפונית יותר. כאן מתקיים טקס השיא של פסטיבל האביב האמצע חודש אפריל, במהלכו צועדת תהלוכה במסלול שעובר באזורים שונים בעיר (שניתן לראות שלטים שונים המוצבים ברחבי העיר ומעידים על תחנות שונות במסלול) שבסופו מגיע התהלוכה אל המתחם הזה. הפסטיבל הזה, יחד עם פסטיבל הסתיו, מהווים את שני האירועים המרכזיים שלשמם מתכנסים בעיר אלפי מבקרים מדי שנה. בזמן הפסטיבל העומס עצום ומאוד קשה למצוא מקום לינה בעיר, ולעומת זאת, בזמנים אחרים העיר הרבה יותר שקטה ורגועה.
דרומית יותר, ובסמוך למתחם הממשל, נמצא אזור פארק, Nakabashi – הגשר האמצעי, הגשר האמצעי, אזור נחמד למרגלות נהר מיאגאווה שמככב בהרבה תמונות יצוגיות של העיר טאקיאמה. ניתן לחזות כאן בפריחת הדובדבן, שעדיין לא היתה בשיאה כשהייתי כאן. ומקדש Shoren-ji השוכן על גבעה עם תצפית לעיר, כאן שהיתי עד שהשמש שקעה, ואז הלכתי להסתובב ברחובות בחיפוש אחר ארוחת ערב.
מקומות רבים כאן מגישים מנות בשר בקר המכונות Hiba beef על שם אזור היבה בו שוכנת העיר טאקיאמה וסגנון הכנת הבשר הייחודי למקום (כשם שבקובה ישנו סגנון אחר המכונה Kobe beef). אז נכנסתי לאחד המקומות ואכלתי מנת ראמן המכילה רצועות בשר היבה ביף, היה טעים.
בית מרחץ מסורתי
לאחר ארוחת הערב הסתובבתי עוד קצת לפני שחזרתי למלון והלכתי לנסות את בית המרחץ או האמבטיה המשותפת שיש במלון, שמדמה בית מרחץ מסורתי. ישנם שניים כאלה – אחד לנשים ואחד לגברים. כאשר נכנסים יש קודם מבואה שמהווה חיץ בין המסדרון הציבורי לבין חדר האמבטיה, ממנה עוברים אל חדר בו יש להתפשט לגמרי (אסור להיכנס לאמבטיה עם תחתונים או בגד ים) ומניחים את הבגדים בסלסלה על אחד המדפים. משם עוברים אל חדר האמבטיה המהביל מאדים, כאן ישנן עמדות של טושים שבהם צריך לשטוף את הגוף לפני הכניסה לאמבטיה ואז אפשר להיכנס. שהיתי באמבטיה פרק זמן די ממושך (היה לי מזל להיות כאן לבד לגמרי) והתאפשר לי לנוח ולהירגע כאן עד שמיציתי, התארגנתי על חפציי וחזרתי לחדר למנוחת לילה. כל כך נהניתי מהאמבטיה שהייתי חייב לנסות אותה שוב בבוקר למחרת.
ארוחת בוקר מסורתית
בחלק מבתי המלון ובכללם זה, ניתן להזמין ארוחת בוקר מסורתית שהיא חוויה בפני עצמה – מתמקמים בחדר האוכל ליד שולחן שעליו מופיע מספר החדר שלכם והשולחן ערוך בשלל מנות המרכיבות את הארוחה המסורתית – תה, מרק, אורז ושלל ירקות טריים וכבושים. בתור אדם שאוכל כשר חששתי שינתנו לי מנות שמכילות שרצים או חיות אחרות שאינני אוכל אך הארוחה לא כללה כלל דברים כאלה. תוך כדי הארוחה, עוברת אחת מהעובדות של חדר האוכל ועזרה לי וליתר הסועדים לתפעל את המנות השונות משום שלא ברור מה אוכלים איך, כך למשל, ישנה על השולחן מעין גזיה קטנה שיש להניח עליה חלק מהירקות ולטגן אותם, לפני שמוסיפים אליהם את האורז ואוכלים אותם יחד. בסה"כ הייתי מעט מבולבל אך בהחלט מהנה וחוויה שכדאי להתנסות בה אם מתאפשר. מבחינת המלון עצמו, הוא היה ממוקם במיקום טוב מאוד מבחינת הקרבה לתחנת הרכבת ולאתרים השונים אך אם רוצים להתנסות בשהייה בבית הארחה מסורתי אז זהו לא המקום המתאים שכן הוא רק מדמה כזה במידה מסוימת, לצערי לא הצלחתי למצוא מקום מתאים בזמן שחיפשתי מקומות לינה מכיוון שסגרתי אותם בערך חודש לפני הטיסה ובמצב אידיאלי, כאשר מדובר בתקופה מבוקשת כמו זו של האביב אז רצוי לעשות זאת כמה חודשים קודם.
נסיעה מטקיאמה לטוקיו
היום הוא יום גדול, שחיכיתי וציפיתי לו מתחילת הטיול.
היום אני נוסע למקום שתכננתי שיהיה השיא של הטיול ולכן שמרתי אותו לסוף והוא העיר טוקיו, בירתה של יפן.
בדר"כ, כאשר מטיילים במקומות שטיילתי בהם אז או שמתחילים את הטיול בטוקיו או שמסיימים אותו בה ואני החלטתי לסיים אותו בה, עם גיחה קצרה של יום בעיר האקונה שנגיע אליה בהמשך.
אין דרך ישירה להגיע מהטאקיאמה לטוקיו. יש לנסוע קודם דרומה לנגויה וממנה לקחת את הרכבת המהירה לטוקיו.
מטאקיאמה לנגויה ניתן לנסוע או ברכבת או באוטובוס אך הרכבות שעוברות בעיר הן בגדר רכבות מאספות שעוצרות בתחנות נוספות עד שהן מגיעות לנגויה ורכבת מהירה יש בתדירות נמוכה.
מהסיבה הזו לקחתי אוטובוס שנוסע ישירות לנגויה, נסיעה של כשעתיים יחד עם עצירה של כעשר דקות למנוחה באמצע.
את הפוסטים בסדרה על יפן כתב אייל אלרון.
אייל הוא אדריכל שמתעניין בתרבויות מיוחדות, מוזיאונים, סרטים מצויירים ובפריחת הדובדבן.
לפוסטים נוספים מהטיול של אייל ביפן – לחצו כאן.
יש לכם טיול ממש מגניב שעשיתם ואתם רוצים לפרסם אותו ברשת?
צרו איתי קשר ונבדוק אופציה לפרסום אצלי בבלוג.
שתמיד נטייל,
שיר ים
