האקונה היא עיר קטנה מאוד שמכילה רק כ-13,000 תושבים בסה"כ, הממוקמת בפרפקטור קאנאגאווה.
יחד עם זאת, היא מהווה יעד תיירותי פופולרי מאוד בשל כמות המעיינות החמים (ה-Onsen) הרבים שקיימים בסביבתה, אגם אשי הגדול שלמרגלותיה וקרבתה להר פוג'י שניתן לחזות בו מפסגת הר האקונה.
איך מגיעים אל האקונה מטוקיו
אני יצאתי אל האקונה מטוקיו מתחנת שינג'וקו.
מהתחנה יש לקחת את הרכבת המעגלית, זאת שאיתה הגעתי לשינג'וקו ביום הראשון בטוקיו, ולנסוע דרומה אל שינאגאווה. מכאן, מחליפים לרכבת JR שנוסעת אל העיר אודווארה הסמוכה להאקונה וכאן מחליפים לרכבת שנוסעת להאקונה.
הנסיעה האודווארה היתה הנסיעה האחרונה שעשיתי בכרטיס ה-JR pass שרכשתי ומכאן ואילך שוב היה עליי לשלם על כל נסיעה שעשיתי.
איך שיוצאים מהרציף באודוורה אל אזור המבואה של התחנה, מקבלים את פני הנוסעים, עובדי מודיעין שהוצבו כאן מלכתחילה כנראה משום שהיפנים יודעים שהתחנה הזאת מהווה תחנת מעבר עבור תיירים רבים ליעד הראשי מכאן שהוא העיר האקונה.
עובדי המודיעין מסבירים לתיירים איזה כרטיס נסיעה הכי משתלם להם לקנות בביקורם בהאקונה.
ישנם כרטיסים שונים שיכולים לחסוך למבקרים כסף, תלוי ביעדים שברצונם לבקר בהם – כך ישנו כרטיס נסיעה יומי או דו-יומי, המכסה את הנסיעה ברכבת להאקונה ואת הנסיעות באמצעי התחבורה השונים בתוך העיר לפרק הזמן המבוקש. כמו כן, ישנם גם כרטיסים המכסים נסיעות ליעדים נוספים מחוץ להאקונה כמו האגמים שבסביבתה והערים הקטנות סמוכות להם.
בית מלון בהאקונה
אני לנתי במלון Hotel Hakone Terrace Annex.
המלון ממוקם כברת דרך מתחנת הרכבת של גורה. מאחר שהאזור הררי, הליכה אליו ברגל מהתחנה היא בעייתית ומאומצת. ניתן לעלות תחנה אחת ברכבל אל אזור הפארק וממנו ההליכה קצת יותר קצרה. אך אם כבר בגורה אז עדיף מיקום כמה שיותר קרוב לתחנת הרכבת.
מסלול טיול בהאקונה
התכוונתי לשהות בסביבת האקונה גם קצת ביום המחרת אך לא הייתי בטוח לאן אלך משום שהייתי תלוי באנרגיות שיהיו או לא יהיו לי ובמזג האוויר שלפי התחזית לא עתיד היה להיות נעים כל כך. אז רכשתי כרטיס שמספיק ליום אחד.
מכאן לקחתי את הרכבת אשר נוסעת להאקונה ועוצרת בשתי תחנות ראשיות בה – מיאנושיטה וגורה, ובנוסף בכמה תחנות משניות בעיר.
הבעייתיות של העיר האקונה, היא שהיא ממוקמת על רכס הרים, והשכונות השונות ממוקמות על גבעות שונות שגאיות מפרידים ביניהן. בשל כך, אינה נגישה להולכי רגל ויש להתנייד ברכבת שלה או באוטובוסים שלפעמים יעילים יותר מאשר הרכבת. בעיקרון, לא לוקח לרכבת הרבה זמן להגיע מאודווארה להאקונה אך בתוך העיר, הרכבת עוברת במסלול לא רציף אלא כזה שנכנס לתחנות ללא מוצא בתוך השכונות ואז נוסעת אחורה ועוברת לשכונה הבאה. דבר שגורם לכך שבתוך העיר לוקח הרבה זמן להגיע מתחנה לתחנה ומתחנת מיאנושיטה לגורה לוקח בערך חצי שעה כשבאוטובוס הדבר יקח פחות זמן.
המוזיאון הפתוח בהאקונה
המוזיאון הפתוח לדעתי ממש כדאי לבקר בו.
מוזיאון עם פסלים ומיצבים שונים אשר מוצבים בשטח הפתוח של המוזיאון תחת כיפת השמים.
במתחם המוזיאון נמצא גם ביתן שבו מוצגות עבודות של פיקאסו.
בתי מרחץ ומעיינות חמים
בנוסף ישנם גם כמה מתחמים של בתי מרחץ ומעינות חמים המפוזרים בשטחים קצת יותר מרוחקים, אטרקציה נגישה יותר אם נמצאים באזור מיאנושיטה. אני התנסתי באחד מהמקומות שהיו כאן והיה נעים מאוד.
כמו שהיה בערים קטנות אחרות שהייתי בהן, כך גם באקונה, החנויות השונות נסגרות בשעות הערב ולאחר שמונה בערב יהיו מעט מאוד מקומות שעוד יהיו פתוחים. לכן, אחרי השעה הזאת כבר לא יהיה ממש מה לעשות בעיר וכמו שכבר הזכרתי לשוטט ברגל אי אפשר כל כך בעיר ההררית הזאת.
אטרקציות נוספות
דברים נוספים שאפשר לעשות בהאקונה הם לנסוע ברכבל העולה מתחנת גורה אל פסגת הר האקונה, משם לראות את הנוף לכיוון אגם אשי, ומההר לרדת ברכבל אל האגם ולהנות מהאטרקציות הסמוכות לו. לאורך כל התוואי של הרכבל מפוזרים מעיינות חמים בנקודות שונות שאפשר לבקר בהם.
סמוך לאגם ישנם פארקים ומקדשים שונים שאפשר ללכת ולבקר בהם ומי שמעניין אותו יכול לצאת לשיט באגם.
אטרקציה מאוד פופולרית היא שיט בסירה שדומה לסירת פירטים מלפני כמה מאות שנים אך אני וויתרתי על החוויה הזאת.
את העליה להר והביקור באזור האגם רציתי לשמור ביום המחרת במידה ומזג האוויר בכל זאת יאפשר זאת.
כמו שחששתי, ביום למחרת, מזג האויר אכן היה גשום ואביך, דבר אשר היה מונע ממני להנות בצורה אידיאלית מביקור באתרים הנוספים באזור ולא היה מאפשר לי לראות את הנוף מההר.
חשבתי גם שבמידה שמזג האויר יאפשר, לבקר בכמה מהאגמים הסמוכים לאזור האקונה וממוקמים צפונה מכאן, בהם אגם יאמאנקה ואגם קאוואגוצ'י. מנקודות מסוימות בסביבתם יש גם ראות מצוינת לכיוון הר פוג'י שיחד עם פריחת הדובדבן נותן תמונה מרשימה מאוד של הסביבה.
בגלל מזג האויר ידעתי שגם יהיה פחות נעים לטייל במקומות האלה וגם לא תהיה לי ראות טובה לנופים השונים ולכן, הקדמתי את חזרתי לטוקיו במקום לאותו ערב כבר לצהרי היום.
את הפוסטים בסדרה על יפן כתב אייל אלרון.
אייל הוא אדריכל שמתעניין בתרבויות מיוחדות, מוזיאונים, סרטים מצויירים ובפריחת הדובדבן.
לפוסטים נוספים מהטיול של אייל ביפן – לחצו כאן.
יש לכם טיול ממש מגניב שעשיתם ואתם רוצים לפרסם אותו ברשת?
צרו איתי קשר ונבדוק אופציה לפרסום אצלי בבלוג.
שתמיד נטייל,
שיר ים
